סקירת פסיקה לחודש

סקירת פסיקה לחודש מרץ

עמנ (י-ם) 1021-10-14 בית חינוך עיוורים לבני ישראל ירושלים נ' מנהל הארנונה של עיריית ירושלים.
ערעור מנהלי על החלטת ועדת הארנונה של עיריית ירושלים בדבר סיווג השטחים המחויבים בארנונה, המשמשים את חדר הכושר ובריכת השחייה. ביהמ"ש פסק כי עצם העובדה שהנכס פתוח וזמין לציבור הרחב מרבית שעות היממה, מוסיף לעובדה כי הנכס עונה על סיווגו כ"מתקני ספורט". כמו כן, קבע ביהמ"ש, על אף שיכולה להיות השפעה על סיווג נכס מסוים שנמצא בשימוש מלכ"ר, במקרה זה ניתן להבחין שביסוסו של בית הספר כ"בית חינוך לעיוורים" אינו תלוי בבריכה ובחדר הכושר, וכי אלו יכולים להתקיים לבדם ללא תלות בית הספר. על כן, אין להכיר בהם כ"מתקנים רב תכליתיים". מדובר בשימושים שונים, אשר ניתן לפצל את הפעילויות ותכליתן.

עמ"נ 15815-01-15 עיריית חיפה נ' זליבנסקי.
מבדיקה יזומה של העירייה לבחינת סיווג הנכס, נמצא חדר בבית מגורים המשמש לצרכי עבודתה של אשת המערער כעו"ד. העירייה החליטה לפצל את כלל שטח הנכס ואת החדר בו נעשה שימוש למשרד ולחייבו בנפרד כעסקים. ביהמ"ש שנדרש לסוגיית הסיווג, גורס כי עליו להתערב רק במקרים של חוסר סבירות קיצונית בהחלטה של הרשות המנהלית המקצועית. מאחר ולא הובאו לפניו ראיות שונות מאלו שהובאו אל מול ועדת הערר, נראה כי על פי מבחן השימוש, עיקר השימוש בנכס מתבצע למגורים ולאו דווקא משמש כמרכז העשייה של עורכת הדין. על כן, העבודה מהבית הופכת לטפל כאשר העיקר משמש למגורים.

ת"א 52420-12-11 עיריית שפרעם נ' ע.נ.פ בתי מטבחיים בע"מ.
ביהמ"ש נדרש לעניין סוגיית מרוץ ההתיישנות. לשיטתו, נקיטת פעולות גבייה מקריות, מועטות ובלתי רצופות, המסתכמות במשלוח מכתב דרישה, מכתב התראה ועיקול מטלטלין שבוטל, במשך ארבע שנים, וכן בתקופה של למעלה מאחת עשרה שנה, מאז היווצרותו של החוב ועד להגשת התביעה דנן, אין בכוחן בכדי לעצור את מרוץ ההתיישנות. לעניין סוגיית השיהוי המנהלי, גורס ביהמ"ש כי העירייה בהתנהלותה הפרה את חובתה לפעול במהירות הראויה, בהגינות וביעילות.

בר"מ 3811/14 עו"ד ישראל מכלוף נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב.
בבקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים, אשר דן בהחלטת ועדת ערר, מצטמצמות אמות המידה בשאלות יישומיות באופיין. מבחינה של הדברים לא מצא בית המשפט מקום למתן רשות ערעור עקב טענות פרטניות הנוגעות לוועדת הערר, וכך גם לשאלות אשר התבררו פעמיים בוועדת הערר ובבית המשפט. באשר לתוקף מינויים של חברי ועדת הערר ולסמכותם ליתן החלטה, קבע ביהמ"ש כי לצד מינוי הרכבים חדשים, לא הביעו להחלטה לגבי פקיעתם של מינוי חברי הועדה ועל כן עומדים על כנם.

ת"א 34843-09-12 עירית תל אביב-יפו נ' א.עץ דקו (2000) בע"מ ואח'.
תביעה שעניינה השתת חבות אישית בתשלום מיסי ארנונה על בעלת שליטה של חברה אשר נותרה חייבת במסי ארנונה וחדלה מפעילות.
על פי הוראות סעיף 119(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], על מנת לגבות חוב מבעל שליטה בחברה יש צורך בקיומם של 6 תנאים, כאשר נטל ההוכחה על החמישה הראשונים רובץ על התובעת: החיוב הוא בגין נכס שאינו משמש למגורים; החוב הוא חוב ארנונה סופי; החברה לא פרעה את החוב; החברה הפסיקה את פעילותה; הנתבע הוא אכן בעל שליטה בחברה. בכל הנוגע לתנאי השישי עובר הנטל לנתבעת, ועליה להראות כי לא קיבלה לידיה את נכסי החברה, בלא תמורה או בתמורה חלקית.

ברם 6744/17 ג'י ישראל מרכזים מסחריים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון.
ביהמ"ש נידון לשאלה, מהן הדרישות החלות על קיומו של הליך ראוי בפני שמאי מכריע, המתמנה לצורך קביעת גובהו של חיוב בהיטל השבחה וכן לשאלות נגזרות נוספות: האם שמאי מכריע מחויב לערוך ביקור בנכס עצמו לצורך עריכת השומה והאם נכון לסווג אומדן שהוכן על ידי עובד השמאי המכריע כחוות דעת כמשמעותה לתקנות שמאי מכריע (ס'16). ביהמ"ש פוסק כי יש מקום לקבוע שמאפייני פעולתו של שמאי מכריע, לאחר תיקון 84 לחוק התכנון והבניה מצדיקים שלצדדים מוקנית זכות טיעון רחבה, הכוללת זכות עיון במסמכים הנמצאים אצל הגורם המחליט, וכן עומדת לצדדים זכות לטעון קודם כל כנגד המינוי, ולאחר מכן כנגד האמור בחוות הדעת עצמה. אמות המידה לתחולתה של תקנה 16 אינן על אופן העסקת של בעל המקצוע בו נעזר השמאי, אם נעזר באחד כזה, אלא על טיב המומחיות וההבחנה הדיסציפלינרית בין השמאי המכריע לבין בעל המקצוע האחר. כמו כן, סבור ביהמ"ש כי על שמאי מכריע לבקר בנכס נשוא השומה ולהתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי, לתת לצדדים להשמיע טענותיהם ביחס לממצאיו, וזאת מעצם חשיבות תפקידו, מעמדו, בכדי לחזק את אמון הצדדים ולמנוע טענות קיפוח בהמשך. כמובן שיש לבחון כל מקרה לגופו, ולא לחייב לביקור בנכס באופן גורף. כל מקרה ונסיבותיו.

עת"מ 28875-05-14 שלמה כהן נ' עיריית נהריה.
עתירה שעניינה ביטול הליכי גבייה שנוקטת עיריית נהריה בגין חובות ארנונה ולביטול חיובי הארנונה שהושתו על העותר מחמת התיישנות.
ביהמ"ש לעניינים מנהליים קבע כי נקיטה של הליכי גבייה אקטיביים, ממשיים על ידי הרשות המקומית יש בכוחם להפסיק את מרוץ ההתיישנות.
לעניין גביית חלקו היחסי של העותר, קבע ביהמ"ש כי חייב בארנונה הוא המחזיק בנכס, ואין זה משנה אם ישנם כמה מחזיקים, שכן בהעדר חלוקת זכויות יראו בכל אחד מהמחזיקים כחייב בארנונה, כל עוד לא תגבה העירייה ארנונה כפולה.

עמנ (חי) 31978-08-14 מנהל הארנונה עיריית קרית אתא נ' מסרמן.
בית המשפט לעניינים מנהליים נידון לשאלת סיווג מבנה ודן בשאלה האם מאפייני המבנה בדגש על חיבורו למבנה הסמוך אליו בקורת קשת, משנים את סיווגו מסיווג של מבנה מגורים של עד 2 יח' דיור לסיווג של בית משותף. ביהמ"ש בחן והחיל את סוגית סיווג המבנה לצורכי הטלת ארנונה על פי המבחן המשולש: סוג המבנה, מיקומו ושימושו כאשר מרכיב בשימוש הוא הדומיננטי ביותר. 

המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.