מעוללות המשפט

ארנונה
תאק (י-ם) 63031-12-13‏ ‏ עירית ירושלים נ' מיכאל בן-חמו
תביעות כנגד חברה, פסקי דין ואף הליכי הוצל"פ, לא סייעו לעירייה לגבות את חובות הארנונה. עקב כך הוגשה תביעה כנגד בעלי החברה מכוח ס' 8(ג) בחוק ההסדרים המטיל חבות בארנונה על בעל חברה בהתקיים 5 תנאים מצטברים. ביהמ"ש פסק כי התביעה התיישנה ודחה אותה. המועד בו התגבשו כל התנאים של ס' 8(ג) הוא המועד בו "נולדה עלית התובענה". העירייה לא הוכיחה כי מועד הפסקת פעילות החברה נכנס בגדרי תקופת ההתיישנות. יתרה מזאת, הליכי הסרק בה נקטה העירייה אל מול החברה לאורך השנים מעידים כי לא עמדה בתנאים שמציב ס' 8 לחוק ההתיישנות ואין כל סיבה לדחות את המועד ממנו מתחילה תקופת ההתיישנות להימנות. העובדה שהנתבע לא הודיע על הפסקת החזקה בנכס לא פוטרת את העירייה מלבדוק זאת בעצמה.

עמנ (ת"א) 55466-01-15‏ ‏ בית ארלוזורוב (מפלגת העבודה) נ' עיריית תל אביב
ערעור כנגד החלטת ועדת ערר לסווג נכס שהוכר כנכס ריק בסיווג "משרדים". הצדדים הסכימו כי נכס ריק יחויב לפי הסיווג הנמוך ביותר בהתאם לייעודו התכנוני אך נחלקו בשאלה מהו הייעוד התכנוני החוקי. ביהמ"ש קיבל את הערעור בחלקו וקבע כי אין להגביל את הייעוד התכנוני רק להיתר הבנייה אלא להרחיבו לתב"ע. הוא הגדיר את מבחן "השימוש האפשרי החוקי" אשר משלב בין ייעודו התכנוני של הנכס למצבו הפיזי, כאמת המידה לסיווגו של הנכס וקבע כי יש לסווגו כ"מחסנים".

עמנ (חי') 24940-03-15‏ ‏ אפרת – רביית פטם – שותפות מוגבלת נ' מנהל הארנונה במועצה המקומית בנימינה-‏גבעת עדה
ערעור כנגד החלטת ועדת ערר לשנות סיווג של מבני לולי תרנגולות מ"אדמה חקלאית", לסיווג של "תעשייה ומלאכה". ביהמ"ש קיבל את הערעור וקבע כי בהיעדר סיווג מתאים אין ביכולתה של המועצה לגבות ארנונה בגין מבני הלולים וכי החלטתה של ועדת הערר בטלה.

עתמ (ת"א) 45583-03-15‏ ‏ איזי יזהר אור-פז נ' עיריית הרצליה
עתירה כנגד חיובו של העותר בחוב ארנונה ותיקון רטרואקטיבי של סיווג הנכס וחיוב הארנונה. לטענתו של העותר הוא לא החזיק בנכס ואף הודיע למשיבה על חדילה מהחזקה בנכס. ביהמ"ש דחה את העתירה וקבע כי על העותר היה לפנות תחילה בהליך של השגה וערר ומשלא עשה כן ניתן לדחות את העתירה על בסיס עילה זו בלבד. לגופו של עניין פסק ביהמ"ש, כי העותר לא עמד בתנאים המנויים בס' 325-326 לפקודת העיריות ולא הודיע על חדילה בהחזקה. בנוסף, השימוש שעשה בנכס לא היה לצורך מגורים כפי שהצהיר, ועל כן אין כל פסול בתיקון הרטרואקטיבי שביצעה העירייה לסיווג ולחיוב הארנונה.

ע"א 55698-06-15 עירית ירושלים נ' פרידמן
ערעור כנגד החלטת בימ"ש שלום לפיה "הליכי גבייה מנהלים במהלך תקופת ההתיישנות אינם עוצרים את מרוץ ההתיישנות לעניין הגשת תביעה אזרחית לבימ"ש בגין אותו חוב". ביהמ"ש דחה את הערעור וקבע כי לא ניתן לגזור מהלכת "נסייר" שנפסקה בבימ"ש העליון כי הליכי גבייה עוצרים את מרוץ ההתיישנות. הליך אזרחי והליך גבייה מנהלי אינם כפופים לאותו משטר דינים וכללים, ובכללם התיישנות.

עמ"נ 22338-05-14 ישיבת אמרי דעת נ' מנהל הארנונה של עיריית ירושלים
ערעור מנהלי כנגד החלטת ועדת הערר הנוגעת לחיובי ארנונה בגין שלושה נכסים שבבעלות המערערת. ביהמ"ש דחה את הערעור ופסק כי אין בסיס להתערבות בהחלטת ועדת הערר בהתייחסו לטענות השונות שהעלתה המערערת. בכל הנוגע לחיוב הרטרואקטיבי, ביהמ"ש קבע כי החלטת ועדת הערר לא חרגה מסמכותה של הועדה שכן שאלת הרטרואקטיביות שלובה בשאלות גודלו וסיווגו של הנכס, שאלות אשר נמצאות בגדר סמכויות הועדה. יתרה מזאת, גם בבחינת המבחן הדו שלבי אשר מתייחס לסמכות ושק"ד הועדה, ניתן להסיק כי אין עילה להתערב בהחלטת הועדה.

אגרות והיטלים
עמנ (ת"א) 20204-10-12‏ ‏ הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה נ' אקרו בע"מ
ערעור של הועדה לתכנון ובנייה בגין החלטת ועדת הערר לפיה לא ניתן להטיל היטל השבחה בגין אישור תשריט לפי פרק ד' לחוק התכנון והבנייה, שכן הוא אינו מהווה אחד מאירועי המס המפורטים בס' 1 לתוספת השלישית. ביהמ"ש קיבל את הערעור וקבע כי יש להחיל את הלכת "אליק רון" במקרה דנן. לפי הלכת רון ניתן להטיל היטל השבחה כאשר קיימת תכנית משביחה בדומה לענייננו ואף ניתן לגבותו בשני שלבים. ביהמ"ש מפנה את העניין לשמאי לצורך בחינה האם הייתה השבחה במועד אישור התוכנית ומהו גובה ההיטל הראוי.

עמנ (מרכז) 49831-04-14‏ ‏ ועדה מקומית לתכנון ובנייה מודיעין נ' לינדה בן שושן
ערעור על החלטת ועדת ערר אשר ביטלה את חיובם של המשיבים בהיטל השבחה בגין מתן היתר בנייה לבריכת שחייה. ביהמ"ש דחה את הערעור וקבע, כי היתר בנייה לבריכת שחייה אינו מהווה "הקלה" ע"פ ס' 1(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, וכי האירוע המשביח במקרה דנן הוא אישור התוכניות אשר לפיו מועדו יש לחשב את היטל ההשבחה. בנוסף שלח ביהמ"ש את הצדדים לשמאי, ופסק כי זה יקבע את היטל ההשבחה לפי יום אישור התוכניות ויצמידו לשני מועדים: מועד המכר ומועד מתן ההיתר.

עתמ (חי') 10988-09-15‏ ‏ מאיר יהודה ויצמן נ' עיריית חיפה
עתירה כנגד דרישה לתשלום היטל סלילה שנשלחה לבעלי נכס הגובל ברחוב בו מבוצעות העבודות, בטענה שדרך חישוב ההיטל אינה נכונה. ביהמ"ש קיבל את העתירה באופן חלקי, וקבע שחוק העזר במקרה דנן מגדיר שיטת הצמדה ספציפית בנוגע ל היטל סלילה והעותרים צודקים בטענתם. עם זאת, עקב העובדה שסכום המחלוקת מצומצם, העותרים היו צריכים לשלם ולעתור על הסכום השנוי במחלוקת ומכיוון שלא עשו זאת יחול עליהם חוק הריבית.

תא (ראשל"צ) 5493-08-12‏ ‏ רפאל לוי נ' מועצה מקומית באר יעקב
תביעת השבה בגין היטלי סלילה וביוב. לטענת התובע העובדה ששולמו בעבר היטלי סלילה וביוב בעבור בנייה שנעשתה במקרקעין מאיינת את יכולתה של העירייה לגבות שוב בגין רכיב הקרקע בבנייה חדשה. ביהמ"ש קיבל את התביעה ופסק כי בכל הנוגע להיטל הסלילה, ע"פ חוק העזר לסלילה, העירייה אינה רשאית לגבות תשלום בגין רכיב הקרקע בהיטל סלילה שהוטל ע"ב בנייה חדשה. יתרה מזאת, עקב העובדה ששולמו דמי השתתפות בעבר בגין המקרקעין מדובר בחיוב כפול. בכל הנוגע להיטל הביוב, היה על העירייה לחשב את ההיטל בפעם הראשונה שהוטל ביחס לשטחה הכולל של הקרקע ולא היה בסמכותה לדחות למועד אחר את התשלום בגין רכיב הקרקע.

מים
עא 2359/14 ‏ ‏ מקורות חברת מים בע"מ נ' קיבוץ אור הנר
ערעור על פס"ד של ביהמ"ש המחוזי לפיו ה"חיוב בתעריף חריגה" שהשיתה מערערת על המשיבים הוא בגדר חיוב ב – "תשלום מיוחד" אשר המערערת אינה רשאית לגבות, ועל כן זכאים המשיבים להשבה מלאה של החיוב. ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור וקבע כי על המערערת לא הוטל "תשלום מיוחד" וכי החיוב בתעריף החריגה אינו מהווה תשלום מיוחד אלא "רק כתעריף שנגבה בגין כמות נחרגת בהתאם לתקנות התעריפים". על כן, אין בסיס להשבת הסכומים אותם גבתה המערערת.

תא (חי') 34364-01-15‏ ‏ רמת טבעון-נוף עכו בע"מ נ' עירית עכו
תביעת השבה בגין תשלומי יתר עבור מים שנגבו מהתובעת. ביהמ"ש דחה את מירב טענותיהן של הנתבעות בבקשה לסילוק התביעה על הסף וקבע שהעניין יידון בבימ"ש. עם זאת, ביהמ"ש קיבל את טענות ההתיישנות של נתבעת 1, דחה את התביעה כנגדה וקבע כי ס' 114 לחוק המים מגדיר תקופת התיישנות של שנה במקרה של תביעות השבה בגין תשלומי יתר. עוד קבע ביהמ"ש, כי העילות בגינן נדרשת ההשבה אינן רלוונטיות לשאלת ההתיישנות.

עא (חי') 62199-10-15‏ ‏ מועצה מקומית עוספיא נ' מחפוז זאהר
ערעור וערעור שכנגד על החלטת ביהמ"ש לחייב בעלי מניות חברה בחוב הארנונה של החברה מכוח ס' 8(ג) לחוק ההסדרים, ולדחות את בקשת העירייה להטיל את החוב על אדם נוסף שלא רשום כבעל מניות אך היה לטענתה בעל שליטה. ביהמ"ש דחה את הערעור שכנגד וקיבל את הערעור בחלקו. ביהמ"ש פסק כי בכל הנוגע לבעל השליטה שאינו בעל מניות אין להרים מסך מכוח ס' 6 לחוק החברות. עם זאת, יש מקום להטיל עליו את החיוב מכוח ס' 8(ג) לחוק ההסדרים, שכן לצורך הקביעה כי אדם הוא בעל שליטה בחברה, אין חובה שיחזיק מניות בפועל ומספיק שבן זוגו מחזיק מניות בפועל.