מעוללות המשפט

סקירת פסיקה לחודש יולי

ארנונה
ע"א (י-ם) 1926-03-15 עיריית מודיעין עילית נ' משה עידן
מעשה בשני נכסים במודיעין. האחד, דירה אשר פוצלה ל-6 יחידות דיור. השני, נכס אשר ניתנה בגינו הנחה בתשלום הארנונה. לגבי הנכס המפוצל, בית המשפט בחן את ההיבט העקרוני והן את ההיבט הראייתי בפסקו כי אין לקבל מצב שבו אדם עובר עבירה, מפצל את הנכס ליחידות דיור שונות, וכופה בדרך זו על הרשות המקומית לשנות רישומיה ולהתאימם להפרת החוק שנעשתה. לשיטתו, המערערת פעלה כדין כשסירבה להכיר בפיצול הדירות ובכך שהטילה חיוב מלא בארנונה על בעל הנכס הרשום ולא על שוכרי יחידות הדיור שנוצרו כתוצאה מהפרת החוק. לא ייתכן מצב בו על הרשות המקומית לתור אחר שוכרי אותן יחידות דיור, ולרדוף אחר תשלום הארנונה מכל אחד מהשוכרים, מקום בו בעל הנכס המשכיר איננו טורח לדווח מראש על השכרת הדירות, להעביר לרשות המקומית את חוזי השכירות ולוודא כי נתונים לרשות מלוא הפרטים הדרושים לה כדי לרשום בספריה את זהות המחזיק, בכל אחת מיחידות הדיור. בנוגע לנכס השני, מאחר והמצג של המשיבים בקשר למצבם הכלכלי היה מצג שווא, אין בית המשפט צריך להתערב בקביעה העובדתית באשר לביטול ההנחות ולחיובי המים ואגרת השמירה.

ארנונה
ברמ 4462/15 נציגות הבית המשותף בית קנ"י נ' מנהל הארנונה בעיריית יבנה
במדידה מחודשת שביצעה העירייה בבניין מסחרי גדול בעיר יבנה, נמצאו שטחים בנויים וקרקע תפוסה שלא שולמו בגינם ארנונה. משפנתה המשיבה למבקשת לתשלום, זו האחרונה טענה כי איננה מוסמכת לייצג את המחזיקים בשטחים בבניין אליהם נוגעת הארנונה, ולכן דרישת הארנונה אינה תקפה. על כן, הגישה המבקשת עתירה מנהלית ובמקביל הגישה בקשה למתן צו ביניים בו מבקשת להורות למשיבות שלא להוציא לפועל את דרישת התשלום, עד להכרעת בית המשפט בעתירה וכי המועד להגשת ההשגה, יחושב רק לאחר ההכרעה בשאלת הסמכות להפנות את דרישת התשלום למבקשת. ביהמ"ש דן בסוגיה וקבע כי הבקשה נוגעת לנקודת המפגש בין התחום עליו חולשים הליכי ההשגה והערר לבין תחומי ביהמ"ש לעניינים מנהליים. וכן, בחינת הבקשה העלתה שיקולים המובילים לכיוונים מנוגדים. בנסיבות אלה הוחלט כי המבקשת תוכל להגיש השגה על התשלום שקיבלה, ככול שתידחה ההשגה תוכל להגיש ערעור אשר ידון רק לאחר הכרעת העתירה. כך ימנעו קבלת החלטות סותרות.

ארנונה
עתמ (נצ') 28612-01-15 העמותה לגיל הרך בעדה הדרוזית ע.ר נ' מועצה מקומית מג'אר
העותרת, עמותה רשומה ומפעילה גני ילדים במשך כ- 35 שנה פונה לבית המשפט בעתירה ומבקשת לקבל פסק דין הצהרתי כי הינה פטורה מתשלום ארנונה כללית על פי סעיף 5ג(ה)(3) לפקודת מסי העירייה ומסי ממשלה (פיטורין) בגין נכסים המשמשים כגני ילדים, אותם היא מנהלת ומפעילה. ביהמ"ש פסק כי על מנת לזכות בפטור מלא בארנונה למוסד מוכר, יש לעמוד בשני תנאים מצטברים: 1. בית הספר כהגדרתו בחוק הפיקוח על בתי ספר לרבות גני ילדים 2. מדובר בבית ספר או גן ילדים שחוק הפיקוח חל עליו. כמו כן ציין כי על פי החוק, כדי לפתוח בית ספר או גן ילדים יש לקבל רשיון ממשרד החינוך, שמדובר במוסד חינוך מאושר. העותרת, הפועלת על פי רישיונות משרד החינוך עומדת בתנאי הקבלת פטור מלא מארנונה למוסד חינוך ודי בכך בכדי שרשויות המס יספקו מתן פטור מלא מארנונה. איננה צריכה לקבל אישור מהממונה על המחוז במשרד הפנים כפי שטוענת המשיבה.

מקרקעין
עמ"נ 50827-11-14 רונן נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב
ערעור אשר במרכזו נידונה השאלה האם יש להפחית מההשבחה, מעליית שווי המקרקעין, תשלום לקרן חניה ששולם על פי תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה). בית המשפט דחה את הערעור והסביר כי היטל השבחה נקבע כאמור מקום בו עלה שווי המקרקעין כפועל יוצא מאישור תוכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג ואת ההשבחה יש לחשב בהתאם למחיר שבו היו נמכרים המקרקעין בשוק החופשי, כפי שמחיר זה משתקף בתאריך הקבוע שהוא יום אירוע המס. מכאן, שלא תבוא בחשבון במסגרת זו השבחה שאין מקורה מאישור התכנית המשביחה. כמו כן, ככול שיקבע כי התשלום עבור קרן החניה נובעת מהתכנית המשביחה ונדרשת לשם מימושה ניתן יהיה בהתאם לנסיבות העניין לקחת זאת בחשבון בעת שומת ההשבחה. במקרה דנן, אין מדובר בדרישה שמקורה או שהינה מתכנית משביחה אלא מתקנות החניה.

ארנונה
עתמ (ת"א) 1732/08 אריה גבע נ' עיריית הרצליה
העותרים המתגוררים בקוטג'ים טוריים בהרצליה הרשומים כבית משותף, הגישו עתירה מנהלית בעקבות שינוי בחיוב הארנונה המוטלים על דירותיהם. חיוב שטחים שלא חויבו עד לקיום מדידה מחודשת שביצעה בעירייה ב 1999. העותרים מבקשים כי בית המשפט יקבע שהגדלת השטחי הדירות החייבים בארנונה על ידי העירייה נעשה שלא כדין. טענתם המרכזית של העותרים סבבה סביב היחס בין שיעור הארנונה המוטל על דירותיהם לבין שווי דירותיהם אשר כונה על ידם "מדד נטל הארנונה". בית המשפט פסק כי ניתן לבחון את סבירות תעריפי הארנונה ברשות מקומית על ידי השוואתם לתעריפים ברשויות מקומיות אחרות ולתעריפים המוטלים על סוגי נכסים אחרים באותה רשות מקומית. הפסיקה מכירה כאמות מידה להבחנה בין נכסים שונים לקביעת יחס הארנונה בעיקר שיקולים כלכליים כאשר גם שווי הנכס הוכר כמשתנה לגיטימי אף שאינו הוכר כהמשתנה היחיד, ואינו בגדר חובה המוטלת על העירייה. מכאן שהבסיס להשוואה עליו מבוססת טענת העותרים לחוסר סבירות בעייתית. כמו כן, לא הראו העותרים כי ערכו השוואה חיצונית, ביחס למקובל ברשויות מקומיות אחרות לצורך סבירותה של ההחלטה על השתת הארנונה. כך לא עלה בידי העותרים להראות כי הארנונה המוטלת עליהם אינה סבירה ביחס לנכסים אחרים בעיר ועתירתם נדחית.

ארנונה
תא"מ (עפ') 25536-07-10 ירושלים נ' זיוי ואח'
תביעה כספית לחיוב נתבעים בתשלום ארנונה, למועד בו בוצע שינוי שם המחזיק בנכס ברישומיי העירייה. על פי פקודת העיריות, המחזיק הוא בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס ולכן שוכר המתגורר בנכס מחויב בארנונה ולא הבעלים הרשום. אולם, בהעדר שוכר וגם אם הנכס ריק, מחויב בתשלום הבעלים. עוד מציינת פקודת העיריות כי מחזיק היוצא מן הנכס חלה עליו חובת ההודעה בכתב לעירייה על הפסקת החזקתו בנכס, כאשר הודעה בכתב הינה מהותית והודעה בעל פה אינה עומדת בדרישות החוק. יחד עם זאת, מקום בו הוכח כי העירייה קיבלה הודעה פורמלית בעל פה מהמחזיק על הפסקת החזקתו בנכס, קמות נסיבות מיוחדות וחריגות. כמו כן, נפסק כי חובתה של עירייה מדי תקופה לבדוק מי הוא הנישום הנכון המחזיק בנכס שבגינו נדרשת הארנונה. בית המשפט בחן את המקרה ופסק כי הנתבעים ידעו על חובתם לשאת בתשלום הארנונה בגין התקופה ששהו בנכס, וכאשר עזבו את המושכר לפני תום תקופת השכירות היה עליהם למסור הודעה לעירייה ולא לסמוך ידיהם של הבעלים שיעשו זאת עבורם. בהסכם שכירות שאורכו מעל שנה, החובה להודיע על חדלות החזקה מוטלת על השוכר. יחד עם זאת, במקרים בהם יש לרשות ידיעה פוזטיבית על שינוי החזקה, מוטלת החובה על הרשות המקומית לברר את החזקה בנכס. אולם, לא הונחה תשתית ראייתי ממנה ניתן ללמוד כי לעירייה הייתה ידיעה פוזטיבית אודות חדילת הנתבעים מלהחזיק בנכס לאחר שהם נרשמו בספרי העירייה, ומכאן ניתן לומר שהחלטתה של הרשות אינה לוקה בחוסר סבירות. לעומת זאת העירייה נקטה בשיהוי ניכר בהגשת התביעה, כאשר המתינה 6 שנים עד שנקטה הליכים משפטיים נגד הנתבעים. שיהוי אשר גרר הגדלת סכום הריבית.

המוצג לעיל הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.