חדשות בית המשפט

תושב מבשרת ציון, עורך דין במקצועו, גילה יום בהיר אחד כי כמחצית מהבתים ברחוב שבו הוא גר, כולל הבית שלו, מחוייבים בשיעור ארנונה גבוה יותר בכ-27% מאשר שאר הבתים באותו רחוב ממש. הוא פנה למועצה וקיבל תשובה מפתיעה. שבחלק אחד מהרחוב גרה אוכלוסייה מבוססת ואילו בחלק השני גרה אוכלוסייה פחות מבוססת, והחלוקה לפי מספרי בתים אף כתובה בצו הארנונה. התושב הגיש עתירה מנהלית בטענה של אפלייה אך היא נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, בנימוק שחיוב הארנונה נעשה על בסיס צו ארנונה תקף וההבדל בתעריפים אושר על ידי שר הפנים ושר האוצר (כנראה במסגרת מתן היתר חריג לשינוי בארנונה). 

 

התושב לא התייאש והגיש ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קיבל חלקית את הערעור אך, בפועל לא הקטין את הארנונה למערער… בית המשפט קבע שעל פי תקנות ההסדרים הארנונה נקבעת בהתחשב בסוג הנכס, השימוש שנעשה בו והאזור בו הוא נמצא. לכן, ניתן לחלק בצו הארנונה את שטח השיפוט של המועצה למספר אזורים ולהטיל תעריף שונה לכל אזור. אבל, חובה לקבוע קריטריונים ברורים לסיווג נכסים המצויים בקווי תפר בין אזורים ולשמור על העיקרון של שונות בתעריפים, בהתבסס על שיקולים של תועלת כלכלית שונה בין המחזיקים בנכסים, כגון תעריף שונה לאזור מסחר מרכזי לעומת אזור מסחר צדדי ושקט.

 

בית המשפט הוסיף, שהחובה של רשות מקומית להפעיל שיקול דעת, היא חובה מתמדת, שהולכת ומתעצמת עם חלוף הזמן. לכן, אם ההבדל בתעריפים היה נכון במועד שחוקק בעבר, הרי שאם הנסיבות השתנו הרשות המקומית חייבת לשנות את התעריפים ולהתאימם למציאות הנוכחית וחוקי ההקפאה אינם מונעים תיקון כזה. בית המשפט חזר על ההלכה ש"טעות או מחדל לא יונצחו עקב דיני ההקפאה".

 

במקרה הקונקרטי בית המשפט קבע שהמערער לא הניח תשתית עובדתית מספיק חזקה, כדי שבית המשפט יתערב ויורה על השבת הסכומים שהמערער ושכניו שילמו ביתר לעומת שאר דיירי הרחוב. אולם,  הטענות היו מספיק חזקות, כדי לתת צו המחייב את המועצה לבחון מחדש את חלוקת הרחוב לשני אזורי חיוב ולשנות את התעריפים מכאן ולהבא.

 

חשיבותו של פסק דין לדעתי היא בשלושה היבטים. הראשון, שניתן לבחון בכל עת את השיקולים וההנחות היסוד שהיו בבסיס ההחלטה על תעריפי הארנונה ואם הם אינם קיימים עוד והרשות לא שינתה את תעריפי הארנונה,  אפשר לעתור לבית המשפט ובית המשפט יתערב תוך פסילת תעריפים מפלים או בלתי סבירים ואף יורה על השבת כספים במקרים מתאימים. השני, חובה לבצע בדיקות עובדתיות מלאות בעזרת גורם מקצועי הבקיא בבדיקת עובדות הקשורות לחיובי ארנונה וחיובים מוניציפאליים ולא לרוץ לבית המשפט רק עם כלים משפטיים, אם רוצים גם לקבל כסף חזרה. השלישי, אם גילת שהשכן שלך משלם פחות ארנונה על נכס דומה לשלך, אזי, השגה שלך, לא בהכרח תקטין את הארנונה שלך, אלא סביר יותר שתגדיל את הארנונה של השכן.