לפני שנים רבות, נקבע מנגנון של העלאת ארנונה שנתית באמצעות נוסחה שקיבלה את הכינוי "טייס אוטומטי" כדי לחסוך את הדיונים מידי שנה על שיעור ההעלאה. הנוסחה קבעה כי הארנונה תעלה בשיעור הסכום המצטבר של 50% משיעור עליית מדד המחירים לצרכן עם 50% משיעור עליית השכר במגזר הציבורי.
ישבו חכמי משרד הפנים ומצאו שאחד הגורמים המרכזיים לגרעונות ברשויות המקומיות הם הוצאות השכר של העובדים שמושפעות מתוספות שכר שהאוצר חותם עם ההסתדרות ומחיל אותם גם על הרשויות המקומיות.
העובדים במגזר הציבורי קשורים ביניהם בקשרי משפחה חזקים שאני קורא לו "קשר שרשרת ההצמדה". השרשרת הזו היא שקופה וחזקה כמו חוט דיג. וכך, כאשר סקטור משיג תוספת שכר, יתר הסקטורים במגזר הציבורי מקבלים אותה בזכות קשר השרשרת. כך שהשכר בשירות הציבורי הגיע לרמות גבוהות, ואף מוגזמות מאוד מאוד בדרגים בכירים.
רק לסבר את העין, בעשר השנים האחרונות, הארנונה התייקרה ב 16.3% ואילו השכר בשירות הציבורי עלה ב 25%!!! השכר בסקטור הפרטי עלה רק ב-6%. בסקטור הפרטי, עובדים רבים פוטרו או ששכרם נשחק מאחר ועל פי הסכם של ההסתדרות עם האוצר אין תוספת יוקר עקב אינפלציה נמוכה.
הלכנו לבחון מי הם העובדים במגזר הציבורי ששכרם מושך את הארנונה למעלה ומדוע.
מתברר, כי מדובר לא רק בעובדים של משרדי הממשלה אלא גם בעובדים של קופות החולים, הרשויות המקומיות, החברות הממשלתיות, חברת החשמל, בתי המשפט, הכנסת, חברות עירוניות, איגודי ערים, רשות הכבאות, חברת חשמל, אוניברסיטאות, רשות הנמלים, בתי חולים, קופות חולים ועוד. מספר העובדים במגזר הציבורי עמד ב-1996 על כ-600,000 ואילו כיום הוא הגיע ל-1.3 מליון עובדים ועוד היד נטויה…
כל חוק או תקנה רגולטורית שנוספת לספר החוקים מוסיפה עוד עובדים למגזר הציבורי, הן עובדים מקצועיים והן עובדים מנהלתיים.
דוגמא: משרד המשפטים הוא משרד עורכי הדין הגדול ביותר במדינה והוא מעסיק כיום כ- 1,000 עורכי דין בפרקליטות. ישנם עוד מאות עורכי דין בשאר משרדי הממשלה, הגופים הציבוריים והרשויות המקומיות.
כל הארץ מלאה משפט. ההתמודדות מול הרשויות בארנונה, מצריכה עורך דין מומחה וחברה מקצועית לבדיקות החיובים ונדרשים אורך נשימה ונחישות להתמודד מולן כדי לא לאבד זכויות. יש מועדים קבועים בחוק ופרוצדורות להגשת טענות נגד החיובים ואיחור בהם מביא לאבדן זכות הערעור. השיטה של ללכת בעצמך ולדבר עם הפקידים ולסגור ענין, אינה תחליף לטיפול מקצועי ואף עלולה לגרום לאבדן זכויות ולתשלום יתר.
מסתבר כי, לעבודה בשירות הציבורי יש יתרונות עצומים, השכר הממוצע גבוה ב – 62% מהשכר הממוצע בסקטור הפרטי. יש בטחון תעסוקתי מלא. יש הטבות שונות ותוספות שכר כל שנה. יש סמכויות עצומות מול האזרחים והמגזר העסקי אך, אין להם אחריות אישית לתוצאות עבודתם. מנהל או עובד שלא עומד ביעדים – לא מפוטר ולא נפגע שכרו. בסקטור הפרטי – כן!
יחד עם זאת אציין ,כמי שעוסק בתחום המוניציפאלי כ-30 שנה מול כל הרשויות המקומיות בארץ, מרבית העובדים ברשויות המקומיות שהתנהלתי מולם, עשו את עבודתם באופן מקצועי והיו שירותיים וענייניים מאוד כלפי הנישומים שייצגתי.
לפני למעלה משנתיים, התקיים דיון בוועדת הכספים של הכנסת בענין ה"טייס האוטומטי" להעלאת ארנונה. נציגי הסקטורים הפרטיים שהשתתפו בדיון דרשו לבטל את ההצמדה לשיעור עליית השכר במגזר הציבורי. בפועל הוועדה הקשיבה אך לא קבעה כלום. כך הארנונה ממשיכה לטוס למעלה באופן אוטומטי ולהכביד על כולנו והיד המכבידה עוד נטויה.
המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
