מאת עו"ד אריה סער

על פי חוק הרשויות המקומיות, יש להגיש השגה על דרישת תשלום ארנונה תוך 90 יום מקבלת הדרישה. על פי הפסיקה, איחור בהגשת השגה עשוי להביא לדחיה על הסף בנימוק של איחור במועד.

מאת עו"ד אריה סער

לפני שנים רבות, נקבע מנגנון של העלאת ארנונה שנתית באמצעות נוסחה שקיבלה את הכינוי "טייס אוטומטי" כדי לחסוך את הדיונים מידי שנה על שיעור ההעלאה. הנוסחה קבעה כי הארנונה תעלה בשיעור הסכום המצטבר של 50% משיעור עליית מדד המחירים לצרכן עם 50% משיעור עליית השכר במגזר הציבורי.

מאת עו"ד אריה סער

סוגית הגביה המנהלית והסמכויות של הרשויות המקומיות לגבי השימוש בה מעוררת מחלוקות רבות מול הרשויות המקומיות, הן לגבי חובות ישנים והן לגבי חובות השנויים במחלוקת. מתווספת לה גם שאלת ההתיישנות של חובות והסמכויות של הרשות המקומית לגבות חובות אלו.

מאת עו"ד מתן לחמנוביץ'

נושא הפטורים השונים מחיוב ארנונה עקב מצבים שבהם הנכס אינו בשימוש רגיל, כמו פטור נכס ריק או פטור נכס שאינו ראוי לשימוש, נידון כבר רבות במאמרים ובפסיקה.

מאת עו"ד מתן לחמנוביץ'

איך שינוי המדיניות שיזמה עיריית תל אביב באופן חיוב שטחים משותפים בארנונה עלול לעלות לכם הרבה כסף, ומתי אפשר לומר לעירייה "עד כאן!"

מאת עו"ד אריה סער

רשות מקומית היא אורגן שלטוני שהוקם מכוח חוקי הרשויות המקומיות, לפיהם, היא חייבת לדאוג לצרכי התושבים שלה ומוסמכת להטיל ולגבות מהם תשלומי חובה.
על פי הדין, גם כשהיא חותמת על הסכמים, לרבות הסכמי פשרה, היא עדיין כפופה לדין המנהלי. לכפיפות זו, יש משמעות חשובה מאוד לגבי כל מי שחותם על הסכם מול רשות מקומית..

מאת עו"ד מתן לחמנוביץ'

המילה "רטרואקטיביות" נאמרת לאחרונה על כל במה אפשרית, בהקשר של חוק ההסדרה המפורסם כאשר הדיון נסוב סביב השאלה, האם הוא יכול לחול אחורה על פסק דין של בית המשפט העליון.

בכל גיליון נכיר לעומק עו"ד אחר, והפעם עו"ד מתן לחמנוביץ'. הצגנו בפניו את השאלון האחיד שלנו!

רוצים לדעת מה הוא אוהב בעבודה שלו או על תיק מעניין שטיפל בו לאחרונה?

ולא פחות מעניין אותנו, מה ערן היה רוצה להיות אם לא היה הופך לעו"ד...

מאת אלון סער, מתמחה

בפסק דין תקדימי שניתן לאחרונה, קבע בית המשפט העליון, כי תחום ההגדרות שרשויות מקומיות מייחסות למונח "תעשייה" הוא אנכרוניסטי ואינו משקף את המוצרים והעיסוקים אותם הוא מתיימר לתאר, וכי יש להרחיב את ההגדרה ולכלול בה פעילויות טכנולוגיות חדשות.

מעת לעת נציג את אחד המומחים שלנו וניתן לו להציג דילמה ופתרונה בנושא מסויים, והפעם "מדידות לצרכי ארנונה" מאת אלכסיי רומנוב, מודד, חברת אראלים נכסים בע"מ.

"אחת הבעיות החוזרות שיצא לי לפגוש לאורך השנים אצל הרבה חברות מסחריות הינה שמנהלי פרויקט הבינוי, האחראים על שיפוץ והסבת מבנים, אינם מכניסים את תכנון מס הארנונה לגאנט הפרויקט. בדרך כלל, הם כלל אינם מודעים לכך שבאמצעות תכנון נכון יוכלו לחסוך בתשלומי ארנונה"

מאת עו"ד עמיעד גולדברגר

רשות מקרקעי ישראל מתקשרת, מעת לעת, עם יזמים במתכונת של "חוזה פיתוח", חוזה שבמסגרתו מתחייב יזם לפתח מקרקעין לקראת התקשרות בחוזה חכירה או בעלות עם סיומה של תקופת הפיתוח. חוזה הפיתוח מהווה "שלב ביניים" לפני מתן זכויות של חכירה לדורות או בעלות ליזם, במסגרתו מתאפשר לרשות לפקח על אופן פיתוח הקרקע.

מאת עו"ד רויטל פלדמן

ביום 2.8.12 פורסם תיקון לסעיף 330 לפקודת העיריות, שעניינו - פטור מארנונה למבנה שאינו ראוי לשימוש.
במסגרת התיקון הוגבל הפטור לשלוש שנים בלבד, וככל שהנכס עדיין לא בשימוש ישלם ארנונה לפי תעריף מינימלי המבוסס על קריטריונים קבועים מראש.

בכל גיליון נכיר לעומק עו"ד אחר, והפעם עו"ד רויטל ערן דרורי. הצגנו בפניו את השאלון האחיד שלנו!

רוצים לדעת מה הוא אוהב בעבודה שלו או על תיק מעניין שטיפל בו לאחרונה?

ולא פחות מעניין אותנו, מה ערן היה רוצה להיות אם לא היה הופך לעו"ד...

בכל גיליון נכיר לעומק עו"ד אחר, והפעם עו"ד רויטל פלדמן. הצגנו בפניה את השאלון האחיד שלנו!

רוצים לדעת מה היא אוהבת בעבודה שלה או על תיק מעניין שטיפלה בו לאחרונה?

ולא פחות מעניין אותנו, מה רויטל היית רוצה להיות אם לא הייתה הופכת לעו"ד...

מאת עו"ד אריה סער

"משבר הדיור" הפוקד את מדינת ישראל, בין אם אכן קיים מחסור בדירות ובין אם לאו, הוא נושא שנמצא בראש סדר היום של כל ממשלה בשנים האחרונות. במאמר קצר זה אתייחס לשתי פעולות חקיקתיות מהפכניות, בהן נקטה הממשלה, אשר נכנסו לתוקף באופן סופי בינואר 2016, ומטרתן הגדלת היצע הדירות.

מאת אבי סער

לאורך השנים נהגו הרשויות המקומיות לחייב שטחים לצרכי ארנונה בשיטת העיגול, כלפי מטה או מעלה, כאשר סכום כולל של השטח שנמדד צוין עד שתי ספרות אחרי הנקודה. לגבי תוצאת מדידת המ"ר האחרון, אם הייתה מעל חצי מ"ר עוגלה תמיד כלפי מעלה ולהיפך.

מאת משרד עו"ד אריה סער

שנת 2016, השנה האזרחית החדשה בפתח, ועל מנת להיערך אליה היטב ברצוננו לפרוס בפניכם מעט משיטתנו להתנהלות נכונה בשנה הקרובה. בתחילת כל שנה נשלחים חיובי הארנונה מהרשויות המקומיות. חיובים אלו מצריכים אותנו לשים לב למספר דברים מהותיים

מאת איל גבעוני

הארנונה היא מס ויש לשלמה בלי קשר לשירותים שמקבל הנישום מהרשות המקומית. בהיותה מס, הדרך להתמודדות איתה היא בעזרת תכנון מס חוקי המתבסס על יצירתיות מחשבתית.

מאת עו"ד רויטל פלדמן

כולנו מכירים את הפיל הגדול הורוד שעומד במרכז החדר, כולם רואים אותו אבל אף אחד לא רוצה להתעמת איתו. כך גם נושא הארנונה, מין פיל ורוד כזה, שמא נאמר מפלצת, שלכאורה מתייחסים אליה ודנים בה, אך הלכה למעשה אף אחד לא הרים את הכפפה וערך טיפול שורש בנושא כאוב זה.

מעת לעת נציג את אחד המומחים שלנו וניתן לו להציג דילמה ופתרונה בנושא מסויים, והפעם "שיקולי ארנונה בניהול פרויקט בינוי" מאת אסף פרקר, מחברת אראלים נכסים בע"מ.

"אחת הבעיות החוזרות שיצא לי לפגוש לאורך השנים אצל הרבה חברות מסחריות הינה שמנהלי פרויקט הבינוי, האחראים על שיפוץ והסבת מבנים, אינם מכניסים את תכנון מס הארנונה לגאנט הפרויקט. בדרך כלל, הם כלל אינם מודעים לכך שבאמצעות תכנון נכון יוכלו לחסוך בתשלומי ארנונה"

למעלה מעשור לאחר חקיקת חוק תאגידי מים וביוב, ושנים בהן הוחלו הוראות מעבר, שלא נתנו מענה משפטי הולם לדרך ההתמודדות מול דרישות להיטלי מים וביוב, פורסמו בתקנות, כללים חדשים אשר מסדירים את אופן חישוב החיובים על בעלי מקרקעין, בגין דמי הקמה, פיתוח ושדרוג של תשתיות מים וביוב והדרכים לערער עליהם. כללים אלה באים במקום חוקי העזר ששימשו את התאגידים עד כה. איך זה משפיע עליכם ?

בכל גיליון נכיר לעומק עו"ד אחר, והפעם עו"ד עמיעד גולדברגר. הצגנו בפניו את השאלון האחיד שלנו!

רוצים לדעת מה הוא אוהב בעבודה שלו או על תיק מעניין שטיפל לאחרונה?

ולא פחות מעניין אותנו, מה עמיעד היה רוצה להיות אם לא היה הופך לעו"ד...

חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 84 והוראת שעה), התשס"ח-2008 מאפשר לחייב בהיטל השבחה, שאינו חולק על עצם החיוב אלא רק על גובהו, לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה למנות שמאי מכריע. סדרי הדין למינוי והדיון בפני השמאי המכריע קבועים בתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה להכרעה לפני שמאי מכריע או שמאי מייעץ), תשס"ט-2008.

תקנה 8 לתקנות קובעת כי: "השמאי המכריע רשאי לבקר בנכס בלא נוכחות הצדדים, ואולם אם ראה כי בעת ביקורו הצפוי בנכס, עתיד להיות נוכח אחד הצדדים בלבד, יודיע לשאר הצדדים על תאריך הביקור הצפוי".

תארו לעצמכם שאתם בעלי מפעל/חברה באיירפורט סיטי הסמוך לשוהם, ומשלמים תשלום ארנונה נמוך במיוחד למ.א חבל מודיעין, ופתאום, ביום בהיר אחד, שר הפנים מחליט להעביר את כל שטח איירפורט סיטי לתחום שיפוטה של העיר לוד ובכך להגדיל לכם וכל המפעלים והחברות סביבתכם את תשלומי הארנונה, במיליוני שקלים. כיצד הייתם נוהגים ?

בכל גיליון נכיר לעומק עו"ד אחר, והפעם עו"ד אריה סער. הצגנו בפניו את השאלון האחיד שלנו!
רוצים לדעת מה הוא אוהב בעבודה שלו או על תיק מעניין שטיפל לאחרונה?

ולא פחות מעניין אותנו, מה אריה היה רוצה להיות אם לא היה הופך לעו"ד...

מאת: עו"ד רויטל פלדמן

מאת: עו"ד ערן דרורי

לא אחת אתם כנישומים חותמים על הסכמי פשרה עם הרשות המקומית או מקבלים מן הרשות הבטחה או התחייבות בנושא חיוב הנכס שלכם בארנונה. אתם מצפים ובצדק- לשקט, ליציבות אך לאחרונה הועלו שאלות רבות ביחס לתוקפם וחוקיותם של הסכמים אלה - מהו הבטחון שיש לכם באמת בחתימת הסכם עם הרשות המקומית? האם הרשות מוסמכת להתחייב בהתחייבות שהתחייבה בה בהסכם? מהו הדין אם הסתבר כי היא אינה מוסמכת לכך והאם ההסכם עדיין מחייב אותה? מהי תקופת חייו של הסכם שנחתם?
האם הצדדים יכולים להשתחרר ממנו? ואם כן באלו נסיבות?
האם קיימת דרך בטוחה לערוך את ההסכם תוך ראיית העתיד וצמצום האפשרות להשתחרר ממנו?

כלל ידוע הוא בדיני הארנונה כי חיוב נכס יעשה ע"פ השימוש הנעשה בו בפועל. סמכות הרשות המקומית להטיל ארנונה כללית על נכסים מוסדרת בהוראת סעיף 8 (א) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג- 1992, לפיו ארנונה תחושב לפי "יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו, ותשולם בידי המחזיק בנכס".

תחום הארנונה עובר תהפוכות בשנים האחרונות והופך להיות יותר ויותר יצירתי כך שנישומים נאלצים להתגונן, בפני שומות יצירתיות אשר מוטלות ע"י הרשויות המקומיות אף בהתייחס לתקופה שחלפה (בעגה המקצועית- שומה רטרואקטיבית). במציאות כזו, מלאכת הנדסת מס או תכנון חוקי של מס, מהווה נדבך מהותי וחשוב ביותר.